יועצת למנהלים בכירים בישראל: הדרך שלך

מנהלים בכירים פונים לליווי אישי בעיקר בשני סוגי רגעים. הראשון הוא שינוי מבני שאתה עומד להוביל ואינך יכול לחשוב עליו בקול רם עם מי שהשינוי נוגע בו. השני הוא משבר בזמן אמת, כשצריך קור רוח ודיסקרטיות מוחלטת. המאמר הזה מסביר מתי בכיר זקוק לשותפה עצמאית לחשיבה, מה בפועל עושה יועצת כזו, איך בוחרים אותה נכון, ואילו טעויות שכיחות עולות ביוקר.

זמן קריאה כ-4 דקות

מתי מנהל בכיר זקוק לשותפה עצמאית לחשיבה

יש רגע שבו הדרגים הכפופים לך מפסיקים להיות מקור אמין. הם מדווחים לך, הם רוצים לרצות אותך, ולכן ברגע האמת הם לא בהכרח יגידו לך את מה שאתה צריך לשמוע. זה לא חשד באנשים שלך. זה פשוט המבנה הטבעי של יחסי כוח בתוך ארגון.

נקודת המפנה הראשונה היא הובלת שינוי מבני. פירוק חטיבה, איחוד יחידות, פיטורי בכיר קרוב. אלה אינן החלטות שאפשר לחשוב עליהן בקול רם עם מי שההחלטה נוגעת בו. צריך מרחב נפרד לבחון את כל האפשרויות בלי שאף אחד יגיב מוקדם מדי.

נקודת המפנה השנייה היא המשבר. חקירה, הדלפה, שותף שבגד. ברגעים האלה נדרש קור רוח ודיסקרטיות מוחלטת, כי כל מילה שתיפול במקום הלא נכון תעלה ביוקר. הדרישה לניסיון מעשי בליווי בכירים בדרג סמנכ"ל ומעלה אינה עניין שבשיווק. אפשר לראות אותה מנוסחת במסמכי מכרז רשמיים, כמו מכרז השירותים של הנהלת בתי המשפט, שמגדיר תנאי סף מחמירים לניסיון בייעוץ אישי לדרג הבכיר ביותר.

כשההכרעה גורלית, יש מקום לתהליך מסודר של ייעוץ לקבלת החלטות למנהלים בכירים ודירקטורים. לא בגלל שיש נוסחה קבועה. אלא כי צריך מישהו לחשוב מולו לפני שקופצים.

מה בפועל עושה יועצת בכירה למנהלים

יועצת שפועלת ברמות הגבוהות של המשק לא נכנסת עם תבנית קבועה. היא נכנסת עם אוזניים. יש כאן שני תפקידים מרכזיים ששווה להבחין בהם.

התפקיד הראשון הוא בניית חוסן. לא חוסן כסיסמה, אלא היכולת של המנהל להחזיק אי-ודאות בלי להתפרק, ולפתח ראייה קדימה שמותאמת לשוק שבו הוא פועל. מנכ"ל שרואה שני מהלכים קדימה חזק בהרבה ממנכ"ל שרק מגיב לאירועים.

התפקיד בממשק שבין ההנהלה לדירקטוריון

התפקיד השני עדין יותר. תיווך הפער בין הדירקטוריון להנהלה הפעילה. הדירקטוריון מדבר על ממשל תאגידי, סיכון ואחריות. ההנהלה מדברת על ביצוע, לוחות זמנים ושטח. הצורך בליווי מבוסס ניסיון לדרג הזה נשען על התפיסה שעומדת בבסיס תוכניות מנהיגות ציבוריות מובילות, כמו תוכנית המנהלים הבכירים של קרן וקסנר בשיתוף נציבות שירות המדינה, שמגדירה בבירור את קהל היעד ואת רמת הליווי הנדרשת עבורו.

כשהקושי הוא בממשק שבין המנכ"ל לחברי הוועד המנהל, זה בדיוק המקום של ייעוץ ארגוני אסטרטגי למנהלים ודירקטוריונים. הפער הזה לא נסגר עם מצגת, הוא נסגר עם הבנה של שני העולמות מבפנים.

ההבדל בין ייעוץ מבוסס מתודולוגיה לליווי אישי

ההבדל המרכזי שאתה צריך לחפש הוא בין יועץ כללי לבין יועצת אישית. יועץ כללי פותח מגירה, שולף שיטה, ומתאים אותה למקרה שלך. יועצת אישית עושה את הפוך. היא סוגרת את המגירה ומקשיבה. הצרכים שלך מגדירים את התהליך, לא להפך.

ההבדל השני, שבלעדיו הכול חסר משמעות, הוא הכימיה והדיסקרטיות. אתה עומד לספר דברים שלא סיפרת לאף אחד קרוב אליך. אם אין כימיה, לא תפתח. אם אין דיסקרטיות מוחלטת, אין סיבה לפתוח. שני התנאים חייבים להתקיים יחד.

איך בוחרים יועצת ניהול מתאימה

בסבב הייטק ופיננסים הקצב הוא הכול. מי שלא מכיר מבפנים את הלחץ של סבב גיוס, את המתח מול משקיעים, ואת המהירות שבה מחר כבר מאוחר, לא יעמוד בקצב הזה. בבדיקת רקע מקצועי ובשיחות התאמה ראשוניות שווה להעמיק גם בבחירת מאמנת עסקית למנהלים בכירים, מנכ"לים וחברות. בדוק אותה כמו שאתה בודק שותף עסקי, כי זה מה שהיא הולכת להיות.

הטבלה הבאה מסכמת סוגי דילמות נפוצים ואת סוג התמיכה שהם דורשים בפועל.

מה הופך ליווי אסטרטגי לשותפות אמיתית

הערך של יועצת בכירה אינו בתשובות שהיא מספקת. הוא במרחב חשיבה בטוח, מקום שבו אפשר להניח שאלות פתוחות על השולחן בלי שזה יפגע בסמכות שלך ובלי שמישהו ינצל את זה. יועצת שהיא שותפה אמיתית לא מטה אותך לשום כיוון ולא מוכרת לך את דעתה. היא יושבת מולך, שווה מול שווה, ומה שנאמר בחדר נשאר בחדר.

איך נבנה אמון בין מנהל ליועצת

פגישה ראשונה כמעט אף פעם אינה חשיפה מלאה. מנהל בכיר מגיע עם שכבות, שכבה של תפקיד, שכבה של שליטה, שכבה של אני-לא-באמת-צריך-את-זה. הוא מספר גרסה מסודרת של הבעיה, ולעיתים דווקא שאלה קטנה שלא מתיישבת עם הגרסה הזו פותחת את השיחה האמיתית.

האמון נבנה מזה שהיועצת לא נבהלת ממה שנאמר, לא רצה החוצה עם המידע, ושווה למנהל ולכן אין צורך להרשים אותה. מתוך ההבנה הזו של נקודות התורפה של המנהיג, נפתח מרחב אמיתי של אימון מנהלים בכירים לפיתוח מנהיגות אסטרטגית. לא בגלל חולשה, אלא כי דווקא החזק ביותר צריך מקום להיות בו לא-חזק לרגע.

טעויות נפוצות בבחירת ליווי אסטרטגי לבכירים

שלוש טעויות חוזרות ועולות ביוקר.

בחירת יועץ בלי ניסיון ניהולי מעשי

יועץ יכול להביא מצגות מרשימות בלי שמעולם עמד מול דירקטוריון זועם או פיטר אדם שהוא מעריך. הוא ידע להגיד מה כתוב בתיאוריה, אך לא יידע לשבת איתך ברגע שהתיאוריה מתפרקת.

חוסר התעקשות על פרוטוקול דיסקרטיות ברור

אם יועץ מזכיר "לקוח אחר שהתמודד עם משהו דומה", אתה יודע שאתה תהיה ה"לקוח האחר" בשיחה של מישהו נוסף. זה סימן לסיים את ההתקשרות, לא להמשיך בה.

הסתמכות על מצגות במקום על חשיבה בזמן אמת

משבר לא מתנהל לפי סליידים. כשהקרקע זזה מתחתיך בשעות לא שגרתיות, אתה צריך מישהו שיודע לחשוב מולך כשהכול לא צפוי, לא מישהו שפותח קובץ.

שאלות נפוצות

הבדידות בצמרת אינה גזר דין. היא מצב שאפשר לשנות ברגע שיש מולך מישהי שראתה את זה מקרוב, ששווה לך, ושמה שתגיד לה יישאר בינך לבינה בלבד. אם הגעת עד לכאן, אתה כנראה מחזיק משהו לבד כרגע. אפשר לפנות דרך עמוד צור קשר או להתחיל מעמוד הייעוץ למנהלים בכירים. בלי התחייבות, רק שיחה אחת שווה מול שווה.

על הכותבת

מירב לוי ליבוביץ היא דירקטורית, אשת עסקים ובעלים של שלוש חברות. כבר למעלה מ-17 שנה היא אשת הסוד של מנכ"לים, בעלי חברות ודירקטוריונים במשק הישראלי, מי שמקבלי החלטות בכירים פונים אליה ברגעים שצריך לחשוב בקול רם. היא מלווה אותם בצמתים קריטיים מתוך ניסיון אישי של בנייה, ניהול והובלת ארגונים, עד שהתמונה נעשית ברורה והצעד הבא ידוע. מירב מביאה ראייה אסטרטגית רחבה והבנה של התמונה העסקית הגדולה, לצד הקשבה אמיתית לאדם שמאחורי התפקיד. היא מחברת הספר "אשת הסוד".